"זה נראה כמו הדבר האמיתי ולא משהו שמשהו קישט בתוספות וערכות"’ ציין עובר אורח בערד בה עצרנו לצילומים. והוא לא טעה.
למרות שפע דגמי ב.מ.וו המוצעים ברמת האבזור 'M ספורט', עם מערך של פריטי עיצוב המכריזים על אווירה ספורטיבית, גרסת M135 נראית בבירור כמו הדבר האמיתי, דבר הבולט למרות ובגלל הצבע הלבן של רכב ההדגמה – מצניע את הופעתה, ומכאן מדגיש אותה.
מאחור מסגירים את הסוד ארבעת המפלטים והספוילר, ומהצד נראם החישוקים הגדולים יותר, "19 לעומת "18, ואלה מובלטים גם עם הקליפרים האדומים הנראים דרכם. וכן, גם היציבה של הרכב הזה מקרינה שמדובר ב-M135 – הגרסה החזקה והיקרה במבחר של סדרה 1 כיום. הדבר האמיתי.
צילום: אלי שאולי
הדבר האמיתי
הדור הרביעי של סדרה 1, המשפחתית-קומפקטית של ב.מ.וו הוצג ב-2024, עשרים שנים אחרי הראשון שהיה ייחודי עם הנעה אחורית, עניין שהמשיך בדור השני והתגשם גם ב-1M שהוצגה ב-2011. בדור השלישי סדרה 1 שינתה כיוון, עברה להנעה קדמית על רצפה UKL, והדור העכשווי משמר אותה בגרסה II המשופרת, את בסיס הגלגלים והממדים קרובים; ללא שינוי: בסיס גלגלים שהוא 267 ס"מ והרוחב, 180 ס"מ; עם שינויים: המרכב ארוך ב-4 ס"מ ל-436 ס"מ וגבוה ב-2.5 ס"מ ל-146 ס"מ.
גם בדור זה הוצגה גרסת M135 – שלוש ספרות אחרי ה-M זה חצי הדרך לדבר הקיצוני בדגמי ב.מ.וו הלא הם אלה עם הספרה האחת. הבסיס ל-M135 מטבע הדברים דומה לשאר גרסאות סדרה 1, אבל הפער ממש גדול.
צילום: אלי שאולי
מעבר לשינויים נדרשים – בולמים שונים, היגוי ספורטיבי, בלמי M – הדגם שונה בכך שההנעה כפולה והמנוע גדול וחזק בהרבה. זה מנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר המייצר 300 כ"ס ב-5750-6500 סל"ד ו-40.8 קג"מ ב-2000-4500 סל"ד – ליצירת רצועת כוח רחבה ועבה. בסיוע תיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים, הרכב פותח ב-4.9 שניות וסוגר ב-250 קמ"ש.
שתי השוואות. בגרסת 120 העכשווית, למשל, מנוע 1.5 ליטר המייצר 170 כ"ס ו-28.6 קג"מ, ההנעה קדמית, 7.8 שניות ל-100 ועד 226 קמ"ש. בגרסה M135 בדור הפורש ההספק היה 306 כ"ס, התיבה אוטומטית עם 8 הילוכים, לרכב היה דיפרנציאל קדמי מוגבל-החלקה והאיץ ל-100 ב-4.8 שניות.
כמו ב-120 'M ספורט' גג זכוכית, מערכת שמע משודרגת, אך בעיקר צמיגי 235/40-19 (שם 225/45-18), גם מושבי M ספורט עם כיוון חשמלי מפורט יותר, מה שמביא אותנו ליופי הפנימי.
צילום: אלי שאולי
יופי פנימי
השינויים שנעשו בסביבת הנהג בדור החדש, גדולים והביצוע מתאים לדגם המשפחתי הזה. זו שונה מאשר בדגמי ב.מ.וו הגדולים והיא צעירה וספורטיבית יותר למראה, יוצרת הופעה נאה גם בזכות תאורת אווירה הצובעת חלקים מסוימים. חלקי פלסטיק מסוימים נוקשים מדי לטעמנו ומוזר שאין תא כפפות.
ההבדלים ביחס ל-120 ממש קטנים, תפעול המערכות דומה מאד למה ששיש ברמות הגימור הגבוהות, הבדל קטן הוא גלגל ההגה עם פס אדום, הבדל משמעותי הוא מושבי הספורט.
אפשרות לבחור דרך הצג במצב 'ספורט פלוס', והאפשרויות שהוא מעניק מספרות כי אכן מדובר בחיה קצת שונה; כך למשל הוא מפעיל גם קו תאורה במחוונים המראה קרבה לקו האדום של המנוע. ועדיין, ברכב כה מהיר היינו שמחים לבחירות יותר מהירות במצבי הניהוג ובכלל – אולי משהו בסגנון המתג הסיבובי של קופרה על ההגה שיאפשר מעבר מהיר בין מצבי הניהוג. ובכלל, דברים מסוימים דורשים יותר מדי לחיצות גם אם יש קיצורי דרך.
צילום: אלי שאולי
תפעול המסך המרכזי החדש אינו אינטואיטיבי במיוחד עבור רכב שמתיימר להיות ספורטיבי, ונדרשות יותר מדי תשומת לב ולחיצות כדי לשנות מצבי ניהוג או תיקוני הגה. ושוב נעיר על כך שיש שפע מוגזם של מצבי אווירה – ורק מצב ניהוג אחד שמאפשר שינויים חשובים. מעבר מהיר למצב הספורטיבי ניתן לבצע גם דרך לחיצה ארוכה על פקד ההילוכים השמאלי (מצב 'בוסט'). והעניין הספורטיבי מיוצג גם על-ידי מושבי ספורט.
מושבי ספורט
תנוחת הנהיגה נמוכה אבל הולמת את הרכב וכך גם מושבי הספורט הנאים שיש בהם אפשרויות כיוון רבות יותר. הם נוחים, מעט נוקשים כיאה לייעוד ולאחר זמן מושב הנהג עשוי לעייף. בתוכם סמלי M מוארים ואלה עלולים להציק בלילה.
צילום: אלי שאולי
מאחור המרחב אינו נרחב במיוחד, אבל תכנון נכון מאפשר ישיבה נוחה ומרווחים רגליים וראש נאותים. כאן מתגלה הבדל נוסף לעומת הגרסאות הרגילות המוצא ביטוי בפתחי אוורור חשובים.
לתא המטען מבנה שימושי ונפח סביר של 380 ליטרים, למרות ההנעה הכפולה הוא גדול מזה שבגרסה 120 עם המערך ההיברידי-מתון ב-80 ליטרים, וכולל תא אחסון שימושי ונוח מתחת לרצפה. אבל לא נתכנסנו בזה לדיון בתא מטען, אלא להתמקד במה שחשוב, אז יאללה לעניינים.
צילום: אלי שאולי
יאללה לענייניים
ההבדלים בין M135 לבין הגרסאות הרגילות אינם גדולים – עד שמתניעים, וכבר אז שומעים שמדובר בחיה אחרת. הרכב מתעורר עם צליל גברי אליו מתלווה גרגור שאינו מותיר ספק. הנהמה הראשונית אמנם נרגעת במצבי ניהוג רגילים, אבל איכשהו תמיד נותרת ברקע.
כאשר עוברים למצבים ספורטיביים מקבלים מינון גדל והולך של גרגורים וניתן לשלוט בו לפי רצון. במצב הקיצוני נשמעים אפילו קולות נפץ מהמפלטים עם הורדת הרגל מהצערת, החלפת הילוכים וכו. זה נחמד, תורם לאווירה גם אם במצב השורר בארצנו תמיד עולה חשש שזה יעצבן/יבהיל את הסביבה – מה שמביא להמלצה המתבקשת ממילא לרכב כזה: נהיגה כזאת בכבישים הראויים ההם. במצבי ספורט קיצוניים גם התיבה נעשית פעלתנית ומכוונת להילוכים נמוכים, מה שלעיתים ייצור רכב רועש מדי בכבישים ציבוריים, בייחוד בעיר. ועדיין, גם אם חלק מזה מגיע באדיבות מערכת השמע, קשה שלא לאהוב את התוצאה הסופית.
צילום: אלי שאולי
אבל לא חייבים לנוע במצב 'ספורט' כדי להיות מהירים ב-135. המנוע של ב.מ.וו נעים, אנרגטי וחזק בכל מצב, ההאצות מעולות תמיד, והתיבה משתפת פעולה ומתפקדת באופן נעים. גם אם לא תמיד תהיה מאוד זריזה המנוע מספיק חזק כדי לפצות. אם תרצו יש מעבר מהיר למצב 'בוסט' שיעניק לכם עשר שניות במצב האנרגטי יותר של מיפוי חטיבת הכוח; אפשר גם לעבור מהבורר למצב 'ספורט' בחטיבת הכוח.
מה שיפה שכל התענוג אפילו לא גוזל המון דלק. בקצב התנועה רשמנו 13.5-14 ק"מ/ל', וביום המבחן המאמץ הצריכה הייתה 9.5 ק"מ/ל'. אלא שהעיקר כאן אפילו אינו במנוע ובביצועים, ובכבישים ההם אנחנו ברגעי האמת.
צילום: אלי שאולי
רגעי האמת
ב.מ.וו הבטיחה כי M135 תהיה מערבת יותר בנהיגה – וקיימה. ביציאה מפניות איטיות ניתן לחוש בתת היגוי קל שעם הלחיצה על המצערת יתחלף בהיגוי יתר שיכול להיות אפילו משמעותי. בפניות כאלה המכונית מתנהלת גם באופן דרמטי יותר בתגובה להרפיות מהמצערת; זה קורה יותר במהירויות נמוכות מאשר בגבוהות ועדיין זה כיף.
להגה משקל נכון לרוב והרכב מגיב באופן נכון, נמרץ וזריז להפניות ונכנס נכון לפנייה. ועדיין, למרות שהכל מאוד טוב, אפילו מצוין, היינו מצפים לתחושה קצת יותר מערבת, ולו רק לטובת הביטחון בנהיגה כאשר מחפשים את המגבלות. האם אנחנו מגזימים? אולי כי הרכב בהחלט מהנה.
הבלמים עושים את עבודתם היטב ולא מתעייפים, גם אם הרכב לא תמיד מרגיש מספיק יציב תחת בלימה.
צילום: אלי שאולי
כיול המתלים, כיאה לרכב כזה, הוא על הצד הנוקשה. לא היינו מצפים לדבר אחר ודבר זה מורגש בעיקר בעיר. נוחות הנסיעה משתפרת מאוד בכבישים בין-עירוניים ובמהירות גבוהה, אבל גם בעיר הבולמים תמיד עובדים במפגש עם שיבושים; לא סופגים את מלוא השיבושים, אבל מגיבים היטב אליהם. הרכב מעט עצבני על גלי כביש או במפגש עם שיבושים קטנים ואינו ממש נינוח עליהם בנסיעה מהירה, דבר הפוגע מעט בביטחון. רעשי הרוח לפעמים בולטים ושאון הכביש סביר לרכב כזה. ולאחר כל הדברים האלה, אנחנו מגיעים לסיכום ולמחשבות.
צילום: אלי שאולי
סיכום ומחשבות
ב.מ.וו M135 הוא רכב מהנה מאוד לנהיגה, עניין המתגשם בכבישי הדרום הכה יאים לו. משפחתיות מחודדות וכיפיות שכאלה נפוצות פחות ופחות, בגלל סיבות רבות שעיקרן שינוי ההעדפות של הלקוחות, גם התייחסות אחרת של הציבור לנהיגה המאפיינת אותן. וכן, גם הרחבת היצע הדגמים לעבר החשמל משאירה מכוניות שכאלה מאחור. ובקיצור: יופי של אוטו להנאה מנהיגה, בעיקר כאשר מגיעים לכבישים ההם, גם לשימוש יום-יומי בין לבין.
אלא שהמחיר, 440,000 שקלים עבור מה שבתחילתו של דבר היא משפחתית-קומפקטית, עושה אותה למכונית הפונה לממש מעטים. זה אינו מחיר יוצא דופן באזור המחיה של הרכב, ואודי S3 היא דוגמא טובה לכך.
אבל אם אנחנו כבר שם, הרי יריבה של ממש עם יתרונות מובנים מעמיקים נמצאת באותו אולם תצוגה של ב.מ.וו: M240 קופה. המרכב אמנם שימושי פחות, אבל הדברים החשובים באמת הם הדברים ההם: רצפת הנעה אחורית כמו זו שבסדרה 3, מנוע 3.0 ליטר 6 צילינדרים, גם חזק יותר.
ומכיוון שפער המחירים כבר אינו גדול, היכולת והריגושים כן גדולים נראה לי כי באזורי המחיר האלה זה הרכב הנכון, כי הדבר הכולל הזה הוא מה שחשוב באוטו כזה.
